איך שורדים?

שלום
בננו, בן 11, מאובחן כסובל מבעיית תקשורת. הוא בתפקוד גבוה, עם יכולות קוגניטיביות גבוהות ועם רקע רגשי לא פשוט. כיום הוא לומד בכיתת תקשורת, כשחלק מהזמן הוא משולב בכיתה רגילה. הצוות מצוין ומשקיע בו המון, רק שקשה לנו עם הרמה הדתית הלא מספיק תורנית בבי"ס המעורב בו הוא נמצא. היינו רוצים למצוא מקום שיענה על הצרכים שלו אך יהיה יותר דתי ונפרד לבנים. האם ידוע למישהו על מסגרת כזו באזור ירושלים?
תודה

אני לומדת בבית ספר במודיעין ומתקשה בלימודים. אבא עצוב מזה ואמא לא אוהבת לדבר על זה. אני מאוד הייתי רוצה להצליח יותר. אין לי את מי לשאול

כאשר ילד בן השש רוכש קריאה וכתיבה כלאחר יד, מבטא את עצמו במשפטים ברורים, ויוצר קשרים חברתיים תקינים, את אינך יודעת שזו סיבה לצאת בריקוד.
לא כן הורים לילדים בעלי לקות למידה.
סימנים ללקות למידה נכרים כבר בגיל הגן אך בבית הספר הם מתפרצים אל פני השטח.
הילד אינו מצליח לרכוש את הקריאה למרות התגבור, או לאיית מלים פשטות; אינו מבין הוראות המורכבות מיותר משלוש מלים; לעיתים, אין לו יכולת לבטא את רצונותיו ותחושותיו; יתכן שגם אינו מצליח לפתח אינטראקציה עם חבירו, ו"סוחב" איתו כתוספת בעיות רגשיות מולדות או נרכשות.
אתם מנסים להגביר מוטיבציה, להמריץ, לתגמל, ומגלים ששום דבר אינו תלוי ברצונו של הילד או במדת החשק שלו.
"קשה להיות ילדה לקוית למידה," שחות בנות רבות. לוקח זמן עד שמכירים ב"זכותך" להיות את עם כל קשייך.
חושבים, שאת פשוט לא מספיק משתדלת: "את נראית, הרי נורמלית. אין סיבה שלא תמלאי אחר הציפיות!"
גם ההורים מתקשים לעכל את עובדת היות הילד חריג ומתקשה, ומנסים בכל מחיר להתייחס למציאות כאל משבר שיחלוף, למרות שאינו כזה.
לקויי הלמידה אינם נעלמים, אך ניתן לעקוף אותם על ידי גישה נכונה והכוונה מקצועית. זוהי שליחותו של בית הספר אפיקים - בית ספר לבנות בעלות לקויי למידה רב בעיתיים מגיל שש עד שש עשרה - המאמין שלילדה בעלת לקויי למידה צרכים משלה והרבה הרבה סיכויים טובים. ראשית, עליה לעבור אבחון מקיף והוליסטי שיצביע על קשייה ויכולותיה, ויתן תמונה ברורה על כל הבטיה.
לאחר אבחון כזה, יש לבנות עבורה תכנית אישית שתביא בחשבון את קידומה הלימודי והרגשי, תציע את דרכי הטיפול והלמידה התואמות לה, ותביא אותה למימוש הפוטנציאל המצוי בה. בכך מגבירה תכנית אפיקים את סיכויי הילדה להשתלב בחיי הקהילה ולהיות אפקטיבית, מועילה ומסופקת; במקרים רבים, תשולב הילדה בשעורים מסוימים בבית ספר רגיל.
מהו סוד ההצלחה? הגישה! באפיקים נוקטים גישה הוליסטית, שאינה מתמקדת רק בהגשת עזרה ספציפית בקריאה או בחשבון, אלא מאמינה שהילדה היא מכלול, וככזאת אנו מתייחסים אליה, עד למימוש יכולותיה והבאתן לידי ביטוי.
לכן, לא פלא שגם אמהות לילדות לקויות למידה הלומדות בבית הספר אפיקים, מספרות על ילדה ששמחה ללכת לבית הספר, וכן, גם קוצרת הצלחות.

אמי וחמותי רבות על דרכי חינוך של הנכד הראשון. ואני עומדת במרכז והדילמה ולא מבינה מה באמת מצופה מאיתנו, האמהות לילדים עם קצת בעיות לצפות? לקוות?

אולי לא שמת לב, אבל תינוקך לומד המון בשנתו הראשונה. הוא לומד לכעוס ולשמוח, לאהוב ולשחק, ליצור, ללכת ולאכול, לתקשר ו...כמעט לדבר. איך הוא עושה את זה? מי לימד אותו? למעשה, זהו סמל לפלאי הבריאה.
תינוקך השוקל שמונה קילו בסך הכל, זקוק לחום, אהבה - וסביבה מגרה. את השאר הוא עושה בעצמו בעזרת המנגנון המוחי עמו נולד.
לא אצל כולם זה מובן מאליו. יש תינוקות שנולדו עם יכולות בסיסיות נמוכות, קשיים הנלווים להתפתחות העוצרים או מאיטים אותה. איך הם לומדים? מי עוזר להם? התשובה - שילובית.
מעון שילובית שע"י מרכז סולם מטפל בתינוקות המאחרים בהתפתחותם. שילובית הוא עולם קטן בו האתגרים היומיומיים מוגשים לילד באופן מדורג ומכוון ליעד התפתחותי אותו עליו להשיג. במעון שילובית הילד מטפס בשלבי "סולם" ההתפתחות בסביבה מאתגרת שהותאמת במיוחד בשבילו, בהתאם לתוכנית למודים אישית שנבנתה על ידי צוות מקצועי נרחב.
בביקור בכתת מעון שילובית, תראו סדר יום גני: מפגש, משחק, אכילה וכן הלאה - אך אל תקלו ראש! לכל פעילות יעד, מטרה. דוגמה? ארוחת בוקר - כיצד יגיע הילד לשולחן: בזחילה או בהליכה? כיצד ישב על הכסא? - זאת תקבע הפיזיוטרפיסטית; כיצד יאחד את הכוס? - תחליט המרפאה בעיסוק; המאכלים יספקו מרקמים בהכוונת קלינאית התקשורת, והאוכל יוגש כאתגר שפתי וקוגנטיבי.
כך צעד צעד, מתוך ראיה כוללת של צורכי הילד, השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא והצבת היעד הבא, הופך הילד ל"תלמיד חוקר" הרוכש יכולות בעצמו.
תשאלו: "למה מסגרת מיוחדת ולא שילוב?"
הזהרו! שילוב יעיל רק כשיודעים לעשות אותו נכון. לשילובית תוכנית יחודית המשלבת את הילד המאחר בהתפתחותו במשך כל סדר היום הגני. התכנית מאתגרת את הילדים בקבוצות שילוב קטנות, ממוקדות להשגת יעדים התפתחותיים ספציפיים. לצד שהייתם במסגרת הכתה הרגילה, בלווי תמיכה מקצועית מתמדת המסייעת לילד להיות פעיל, יוזם וחלק מן הקבוצה.
כך משיגה התכנית בשילובית את כל יעדי השילוב: גם היות הילדים חלק מהחברה הבריאה, וגם פיתוח יכולותיהם שעדיין זקוקות לטפול ממוקד ואינטנסיבי.
אז אם ראיתם תינוק שמח ומתפתח, שמטפס למרות מגבלותיו - דעו שהוא מבקר במעון שילובית של סולם.

מה עלי לעשות כדי שהתקשורת ביני לבין ילדי תזרום ביתר קלות?

עולמו של הילד רצוף התנסויות חדשות ומפגשי תקשורת עם מגוון דמויות: הורים, אחים, חברים וכן הלאה. התקשורת היא מעגל קסמים, שבתוכו יכול הילד ליזום, להתנסות וללמוד על הסובב אותו.
ההנחה הבסיסית היא, שהתנהגותם של תינוקות וילדים אינה סתמית או אקראית, אלא, בעלת משמעות בעבורם. עלינו, המבוגרים, מוטלת המשימה לנסות ולפענח את כוונתם ולחזק את היוזמה והרצון הפנימי שלהם, באמצעות שמוש מוגבר ברגשות תוך שילוב של פעילות מוטורית. חבירה אל הילד והמשכת היוזמה בה החל באמצעות הרחבת מעגלי התקשורת, תחזק את דרכי הביטוי התקשורתיות של הילד ותעמיק את הקשר עמנו.
בגני התקשורת של סולם מטופלים מגוון רחב של ילדים על רצף ליקויי לקויי התקשורת. דרך ההתיחסות הנהוגה בהם, עשויה להיטיב ולקדם כל ילד.
כך למשל, ילד כבן שנה עומד במטבח, מושיט את ידיו אל הארונות הגבוהים, רוקע ברגליו ובוכה. האם מכירה אותו ויודעת שרצונו בעוגיות שבתוך הארון. הענות מידית לרצונותיו תסיים את מעגל התקשורת והקשר, בעוד שהתבוננות משותפת עמו אל עבר הארון, אמירה מסוג : "אתה מאד רוצה משהו מהארון" תוך הדגשת הביטוי הרגשי של ההשתוקקות, תעודד הבעה תקשורתית מגוונת יותר, שימוש רב יותר בקשר עין עמנו, מלמול מכוון רב יותר ויתכן שגם חיקוי המלה "עוגיה". במקרה שנציב לפניו תסכול אופטימלי, נוכל גם לאתגר אותו מוטורית: "אבל איך נגיע לשם, זה כל כך גבוה!" ובכך נעודד פתרון בעיות: הושטת יד למעלה, קפיצה אל עבר הארון, גרירת כסא ועוד.
הגישה הטפולית הרווחת בגני התקשורת של סולם (DIR) שמה דגש על זרימה ורציפות של הקשר בין הילד לבין בן שיחו, באמצעות שילוב של רצון, רגש ופעולה. כך הופך כל מפגש עם הילד לתקשורת דו כיוונית בה כל אחד מן השותפים מגיב אל האחר וחוזר חלילה, ובכך נסגר מעגל תקשורת.
אם נשכיל לפתח את התקשורת עם ילדינו, נקנה להם את מתנת הקשר עמנו ועם העולם הסובב אותם.

תינוקי כבר עבר את גיל חצי שנה, ואני חוששת לחשוף בפניו מוקדם מדי מזון מוצק. הדעות שאני שומעת כל כך שונות. אשמח להכוונה

חשיפת תינוקות למוצקים מתאימה בסביבות גיל 7 חודשים, כאשר מבחינה מוטורית וסנסורית הילד מוכן לקבל מרקם מוצק רך. בתחילה, התפקודים המוטוריים והסנסוריים הקשורים באכילה חלשים, אבל עם החשיפה למרקמים מוצקים יותר התפקודים מתחזקים ונעשים איכותיים יותר עד שבגיל 9 חודשים התינוק מסוגל לנגוס וללעוס מאכלים קשים עוד יותר.
החשיפה ההדרגתית למוצקים חשובה מאד, מאחר שבשלב ההאכלה של חלב התרגל התינוק למרקם אחיד נוזלי / סמיך כשהתנועות האוראליות ראשוניות כשגם המערכת הסנסורית לא מספיק בשלה. החשיפה ההדרגתית תביא את התינוק לכך שבגיל 9 חודשים עד שנה יהיה בשל ויוכל לאכול מתפריט המשפחה עם תפקודים סנסו מוטוריים מתאימים לגיל. החשיפה למזון מוצק מפתחת גם עצמאות ומוטוריקה גסה ועדינה וחשובה להתפתחותו התקינה של כל תינוק.

ילד פיקח מאד בבית פעיל ואנרגטי בביה"ס לעומת זאת שקט מאד עד שאינו מדבר כלל. מה, לדעת אנשי המקצוע עומד מאחורי התנהגותו הנמנעת?

השאלה דורשת בירור מקיף יותר על מנת לתת מענה הולם.
בכל זאת - לילדים שקטים ולא פעילים במסגרת, כדאי להמליץ על תשומת לב אישית של כמה דקות ביום לפחות, מהגננת / המורה. כך יתחזק הקשר עם הילד ואולי הקושי יתבהר. כמו כן כדאי לעודד מפגשים עם חברים מהגן / הכיתה גם אחרה"צ, כאשר ההורים בסביבה על מנת לעזור אם ישנו קושי.
עד כאן מענה לא ממצה כאמור, חשוב לציין שכל מקרה דורש בירור מעמיק יותר על מנת להבין מה בדיוק עומד מאחורי ההתנהגות הנמנעת.